#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שביטל רשותו, וקודם שהחזיקו בו חוזר והוציא מביתו 1) בשוגג 2) במזיד?	"1) אינו אוסר עליהם [אבל ודאי אסור לו להוציא בין כשביטל רשות חצרו בין כשביטל ביתו דהרי הוא חוזר מביטולו (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק א')] 2) אוסר עליהם דנראה כחוזר ומחזיק ברשות שביטל [לפי היד אפרים היינו אפי' אם הוציא מבעוד יום, והביה""ל (ד""ה המבטל) מפקפק עליו דאפשר דאינו נחשב כחזרה מביטולו אלא כשמוציא משחשיכה {ואפשר דתלוי במח' ראשונים מתי מהני להם להחזיק בביטולו, וכ""כ הערוה""ש (סע' א')}]"	סימן שפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אוסר כשהוציא במזיד משחשיכה, לימא הואיל והותרה הותרה?	"1) הרא""ש (פ""ח סי' ו') תי' דהוי גילוי דלא הסיח דעתו ממנו מעיקרא<br>2) הט""ז (ס""ק א') תי' דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה אלא בדבר שתלוי בכניסת שבת אבל ביטול אינו תלוי בכניסת שבת שהרי יכול לבטל אפי' באמצע השבת [ודייק הערוה""ש (סע' ב') דהרא""ש ס""ל דאמרינן הואיל והותרה הותרה אפי' באמצע השבת {ועי' מש""כ לעיל (סי' שע""א סע' ג' - ד') דמשמע ממג""א ג""כ דמצי למימר הואיל והותרה הותרה אפי' באמצע השבת}], וכ""כ הגר""ז (סע' א')<br>3) הקרבן נתנאל (פ""ו אות ל', נתיב חיים) תי' דאמרינן בגמ' (עירובין ע' ע""ב) דביטול רשות הוי יוצא מן כלל דהואיל והותרה הותרה {ונראה דהט""ז נמי מודה לזה אלא שביאר טעם הדבר}"	סימן שפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוציא במזיד האם יכול לחזור ולבטל עוד הפעם?	"רש""י ורבינו יהונתן ס""ל דיכול לחזור ולבטל עוד הפעם כל זמן שרק הוציאו בצינעא אבל אם הוציא בפרהסיא הוי מחלל שבת בפרהסיא ושוב אינו יכול לבטל [וע""ע במ""ב לקמן (סי' שפ""ה ס""ק ד') דיש בזה מח' אם נעשה כמחלל שבת בפרהסיא מחמת פעם אחת], ותוס' ס""ל דלעולם אינו יכול לחזור לבטל רשותו, והמ""ב (ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ב') פסק כרש""י, והחזו""א פסק כתוס'."	סימן שפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכניס במזיד מחצר לביתו?	"המג""א (ס""ק א') ס""ל דאין זה נראה כחוזר מביטולו דהרי הוא עדיין מסלק עצמו מן החצר [אבל עדיין אסור לו לעשותו (מחה""ש, פמ""ג א""א ס""ק א', ערוה""ש סע' ג'), והיד אפרים אוקמיה המג""א דמיירי מערב שבת, אכן כבר השיג עליו הביה""ל דמערב שבת אפי' אם הוציא מביתו אינו נראה כחזרה מביטולו], [אמנם מבואר במג""א (שם) דאם ביטל אף ביתו אז הוי חזרה מביטולו כשהוא מכניס לביתו דאז הוא משתמש בביתו (ערוה""ש סע' ג'), והוסיף המחה""ש דאם חוזר ממקצת ביטולו חוזר מכל ביטולו, וכ""כ הפמ""ג (א""א ס""ק א'), ודלא כהגר""ז (סע' א')], אכן הרבה אחרונים חולקים על המג""א וס""ל דבכל אופן כשהוא מכניס לביתו הוי חזרה מביטולו (וכ""כ תוס' ס""ח ע""ב), ואינו דומה ללקמן (סע' ד') דאמרינן דאינו כחזרה דהתם מיירי כשהוא מכניס לבית חבירו אבל כאן מיירי כשהוא מכניס לתוך ביתו (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ג') {וצ""ע, דהמ""ב לעיל (סי' ש""פ ס""ק ט""ז) הביא החולקים על המג""א אפי' ברבים שביטלו את רשות חצרם ליחיד וס""ל דאסור להם להכניס מהחצר לביתו של יחיד, וצ""ל דס""ל דכל זמן שהוא מכניס מחצר לבית אפי' לבית של חבירו נראה כאילו חוזר מביטולו}"	סימן שפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר החזיקו בו בביטולו?	"שוב לא מצי לחזור מביטולו [ובזה כו""ע מודו דמהני להם להחזיק ע""י הוצאה לחצר או להכניס לביתם מחצר דכיון שאסור להם לעשותו אלמלא ביטולו הוי חזקה (תוס' ס''ח ע''ב, ביה""ל ד""ה או)] [ודלא כהראשונים דס""ל דיכול לאסור אפי' לאחר שהחזיקו (ב""י)], הטור ס""ל דמהני להם להחזיק אפי' מבעוד יום אבל רש""י והרבה ראשונים ס""ל דלא מהני אלא משחשיכה דאז נחשב כהחזיק דהרי מבעוד יום יכולים להוציא אפי' בלא ביטול (מג""א ס""ק ג'), והכריע המ""ב (ס""ק ו', ביה""ל ד""ה ולרש""י) דיש להחמיר כראשונים אלו [ולפי ראשונים אלו צריך לעשות הוצאה או הכנסה כדי שיהא נחשב כחזקה, אבל לפי הטור דמהני אפי' מבעוד יום הביה""ל (שם) מסתפק אם מהני להשתמש בהחצר סתם]"	סימן שפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק מקצת בני החצר החזיקו בביטולו?	"החזו""א (סי' פ""ה ס""ק כ""א) מסתפק בדבר, ופשוט להאבן העוזר (ס""ח ע""ב) דצריך שכולם יחזיקו בו"	סימן שפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לבטל מחצר לחצר?	"קיי""ל כר' יוחנן שבכל אופן מהני לבטל מחצר לחצר [אפי' כשאינם אוסרים זה על זה], ואפי' אם הפנימית מבטלת לחיצונה עדיין הם מותרים לצאת דרך החיצונה דאין דריסת רגל אוסר אלא עם עשיית תשמיש (ב""י, מ""ב ס""ק י""ג) "	סימן שפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר כששכח אחד מהחצרות לערב ורוצים לבטל זה לזה?	"צריכים ליזהר שלא לבטלו לשתי בתים שלא עירבו, וגם צריכים ליזהר לבטל לכל בני הפנימית ולכל בני החיצונה, ואם העירוב מונח בפנימית ושכח אחד מבני החיצונה יכול לבטל רק לבני פנימית (ביה""ל ד""ה ושכח) [ועי' לעיל סי' שע""ח]"	סימן שפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחורבה שבין שתי בתים?	"אע""פ שאין עיקר תשמישייהו שם מ""מ מהני בו ביטול (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן שפא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתי בתים שאחד ביטל ביתו לחבירו?	"רש""י ס""ל דמהני לבטל מבית לבית, והקשו ר""י ור""ת (תוס' ס""ג ע""ב) עליו א""כ תשתכח תורת עירוב דלא יחושו לעשות עירוב, ואם יש חדר אחר הפתוח לבית שאינו מבטל אז ישתכר בעירוב יותר מן הביטול (מ""ב ס""ק כ""ג), ומיהו הכריעו תוס' כפסקיו של רש""י דהביטול לא מהני אלא להוציא מבית המבטל לבית חבירו אבל עדיין אסור להכניס מבית חבירו לבית המבטל וא""כ אפי' בלא חדר אחר ישתכר בעירוב, והמחבר מקיל כרש""י, והרמ""א כתב דלכתחילה טוב להחמיר כהר""י ור""ת דישייר לעצמו חדר אחד"	סימן שפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמבטל ביתו לבית חבירו, האם מותר לו 1) להוציא לבית חבירו 2) להכניס מבית חבירו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-bde0d01415248be0678f23cc64bbb631a2d29c7e.jpg"">"	סימן שפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשיש לו חדר שפתוח לביתו 1) ולא ביטל חדרו 2) וביטל חדרו?	"1) אסור להוציא מביתו לחדרו וכן אסור להכניס מחדרו לביתו (מ""ב ס""ק כ""ב) [ואפי' להמג""א אסור להוציא מביתו לחדרו דמטלטל מרשות משותפת לרשות של יחיד] 2) אסור להוציא מביתו ולהכניס לביתו (מ""ב שם) {ונראה דכאן אפי' המג""א מודה דאסור להוציא דנראה כאילו הוא חוזר ומחזיק בחדרו, ולא מהני מה שהחזיק חבירו דכאן מיירי ביחיד אצל יחיד ולא נעשית אורח אצלו}, אכן הב""י ס""ל דמהני חדרו להוציא ולהכניס, והחזו""א (סי' צ""א ס""ק ג') פסק כהב""י וביאר דאין זה דומה למי שביטל ביתו וחצרו דהתם צריך הביטול להתיר טלטול בין הבית לחצר משא""כ בבית וחדרו אפי' בלא ביטול מותר לטלטל בין הבית לחדרו "	סימן שפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא משייר חדר אחד, האם מותר לו להכניס מבית חבירו לביתו?	"מבואר מב""י דמותר, וכן פסק הרמ""א, ותמה עליהם המג""א (ס""ק ז') הרי יחיד לגבי יחיד לא הוי אורח וא""כ למה מותר לו להכניס לביתו ואם מיירי ביחיד שביטל לרבים על כרחך מיירי כשהם עירבו יחד וא""כ למה תשכח תורת עירוב, ותי' החמד משה דמיירי כשהוא מבטל לרבים שהיו דרים בבית אחד וא""צ לערב [ואע""פ שאינם צריכים לערב מ""מ נחשבים כרבים, ועי' בביה""ל (ס""ס ש""פ) דהביא הגר""ז שחולק על החמד משה וס""ל דנחשבים כיחיד], ומותר אפי' קודם שהחזיקו (מ""ב ס""ק כ""ד) {וכמ""ש בביה""ל לעיל (סי' ש""פ סע' א' ד""ה וגם) בשם בדרישה דמותר להוציא כלים מבית חבירו לחצר אפי' קודם שהחזיקו דמסתמא מוציא כלים של חבירו ואינו נראה כאילו הוא חוזר מביטולו}, והביה""ל (ד""ה ואז) הביא פירושו של האבן העוזר והפרישה דס""ל דיחיד יכול להיות אורח אצל יחיד [ואפי' אם יש רבים שאינם משותפים יחד וכולם בטלו ליחיד דינו כיחיד שביטל ליחיד] ולפיכך מותר לו להכניס לביתו {וה""נ מותר אפי' קודם שהחזיק}, וע""ע בערוה""ש (סע' ט') דרצה לחלק בין בתים וחצרות דבבתים אפי' רבים יכולים להיות אורחים אצל יחיד וגם כולם מותרים לטלטל בה ולא נראה כחוזר ומחזיק, ע""ש."	סימן שפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשתי בתים בשני צידי רה""ר והקיפום נכרים באמצע השבת?"	"כיון שלא היו יכולים לערב שבת אינם יכולים לבטל להדדי, וכיון שנאסרה למקצת שבת נאסרה לכל השבת (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן שפא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בב' חצרות שלא עירבו אפי' בפנ""ע ובשבת נפל הכותל שביניהם, האם אפשר להם לעשות ביטול?"	"העצי אלמוגים מסתפק בדבר, אבל פשוט להפרישה (ס""ק י') והחזו""א (סי' צ""ח ס""ק ה') דאינם יכולים לעשות ביטול כיון שלא היו יכולים לערב מבעוד יום"	סימן שפא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באחד שמת בשבת ויש כאן יורש?	"אם היורש אינו בא לדור בו בשבת הוי דירה בלא בעלים ואינו אוסר, אבל אם בא לדור בו בשבת אוסר אבל יכול לבטל אע""פ שלא היה יכול לערב מערב שבת מ""מ אמרינן דיורש כרעא דאבוה והמורש היה אפשר לערב מערב שבת (מ""ב ס""ק כ""ו - כ""ז) [וה""ה אפי' בגר שמת (שו""ע סי' שע""א סע' ה', שעה""צ שם ס""ק כ""ב)]"	סימן שפא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המוריש ביטל רשותו קודם שבת?	"החזו""א (סי' פ""ח ס""ק ה') מסתפק בדבר, אבל כתב הקרבן נתנאל (פ""ו אות ל') דלאחר שמת בטל ביטולו"	סימן שפא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מבטלים וחוזרים ומבטלים?	"כן ולא אמרינן דהוי כמו חוכא ואטלולא, ולפיכך יש אפשרות לכל בני החצר להוציא כליהם לחצר [אבל בלא""ה יהא אסור, ולא מהני להם לבטל אף רשות ביתם דרבים אינם יכולים לבטל לרבים (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ח), והא דמשמע מב""י דאפשר להם לבטל אף רשות ביתם היינו בציור דיחיד מבטל לרבים (בית מאיר)], ומהני אפי' בשלושה שחוזרים חלילה (חזו""א סי' צ""א ס""ק ג')"	סימן שפא סעיף ז		
